לא הרבה הזדמנויות יש לנו לשילובים שמימיים ומרגשים של שני יוצרים המשלבים כוחות ומופיעים במקום אחד.
מחד, אביתר בנאי. את אביתר בנאי אין ממש צורך להציג – הוא נצר לשושלת בנאי המפוארת, זמר שהתחיל להלחין שיריו על הפסנתר בדירה קטנה וצנועה בתל אביב, הופיע במקומות קטנים ואינטימיים , שיתף פעולה עם אמנים כמו אסף אמדורסקי וקורין אלעל, אט אט הלך ותבע את חותמו על נוף המוזיקה הישראלית עם הזמן . אלבומו הראשון , הנושא את שמו, הפך להצלחה מסחררת ומכר כ-50 אלף עותקים. זאת, להפתעתם הרבה של רבים.
במשך השנים הוא התחזק באמונתו וחוץ מההופעה החיצונית והעתקת מגוריו לירושלים, הוא החל לכתוב הרבה על נושאים כמו אמונה, פילוסופיה ומיניות, כשהוא מרבה לכתוב בצורה מאוד מיוחדת את הטקסטים של עצמו ומלחין את רובם. הוא כותב בצורה לא מובהקת ולא ניתן להבחין לרוב בחריזה או בסגנון שבלוני שמוכר לרבים – הוא דוגל באינדיביאליזם טהור וניתן לראות את ההשפעה שעבר במהלך השנים במעברים השונים שעברו אלבומיו.
מנגד, נמצא ארז לב –ארי , יוצר מעניין שהחל את דרכו בלהקה "כשניקו תתחיל לדבר" , אליה הצטרף ב1996 . מבין הלהיטים היותר מוכרים של הלהקה ניתן למצוא את "צל כבד", שיר שהושמע הרבה בתחנות הרדיו, ואף זכה לקאבר מעניין באחת מעונותיה המוקדמות של "כוכב נולד". זמן קצר לאחר מכן התפרקה הלהקה ולב-ארי החל ללוות בנגינתו זמרים כמו לאה שבת, אתי אנקרי ומאיר בנאי. בין שיריו הראשונים והיותר מפורסמים ניתן למצוא את "ליבבתיני" שהורכב גם מציטוטים משיר השירים. שיר זה זכה להשמעות רבות ולהערכה מוזיקלית יוצאת דופן. שירו "אנה אפנה" שימש כפס הקול של סידרת המופת "סרוגים". בעקבות כך אלבומו "שמחת הפרטים הקטנים" זכה להוצאה מחודשת הכוללת את הסינגל, ובכך זכה לב-ארי לחשיפה הרחבה. בשירתו הוא מרבה להשתמש בציטוטים מן המקורות.
אין הרבה הזדמנויות לראות הופעות מרגשות המשלבות ציטוטים מן המקורות ושורשים יהודיים. בערב חד פעמי במסגרת פסטיבל התמר השנה, ישלבו כוחות השניים למופע שטרם נראה לדעתי בנוף של הופעות ארץ-ישראליות. במקום פסטורלי , על פסגת המצדה , יקיימו השניים הופעת זריחה וירגשו את כל הקהל בשעת דמדומים.
אני אישית מתכוון להיות שם . אין סיכוי שאחמיץ הופעות מסוג זה. ומה איתכם ? אנא תפנו ?